כמו מדיטציה בתנועה: זורמים על טאי צ’י?

בשקט בשקט, בתנועות איטיות והרמוניות, משתלטים  אנשי הטאי צ’י על הפארקים וחופי הים כשהם מתרגלים את השיטה, שגם היא מגיעה אלינו מהמזרח. מהי מטרת השיטה, על איזה אספקטים עובד התרגול ולמה הכל כל כך אטי? כל הפרטים בכתבה הבאה 

אלינה גרינשפון פורסם: 06.02.2017

אם הסתובבתם בשנים האחרונות בחוף הים או בפארק, מנחשים שיצא לכם לראות קבוצת אנשים עומדת ומבצעת תנועות איטיות, מעגליות, שמזכירות בעיקר לחימה בסלואו מואשן. אנשי הקבוצה נעים להם בזרימה הרמונית מכף רגל ועד ראש. ותמיד נראים מרוכזים ושלווים, עד כדי כך שאנחנו מרגישים צורך להחריש, כאות כבוד לאותה פעילות משונה. 

>>רצים לפארק לתרגל? רדו למטה


למקרה שלא ניחשתם לבד – האנשים האלה מתרגלים טאי-צ’י צ’ואן (או טאי צ’י בלשון העם), כשלמעשה מדובר באמנות התנועה – שיטת לחימה עתיקה השייכת לעולם אמנויות הלחימה הסיניות הפנימיות הרכות. בנוסף, טאי צ’י היא דרך חיים שנועדה ללמד את המתרגל להיות קשוב ומחובר לעצמו ולסביבתו. מקור השיטה בסין, וככל שיטות היוגה מהמזרח, גם היא מחברת גוף, נפש ורוח.


אמנות הטאי צ’י מתאפיינת בתרגול רצף תנועות הזורמות בזו אחר זו, הנעשות באיטיות ובקצב אחיד. לכל תנועה ישנה השפעה בריאותית ויישומים לחימתיים רבים.
התרגול עצמו מחייב אתכם להשאיר מאחור את כל מה שמטריד אתכם ולמקד את המחשבה בתנועה אותה אתם מבצעים באותו רגע, מה שהופך את הטאי צ’י למעין מדיטציה אקטיבית (בניגוד למדיטציה המוכרת, שמתבצעת בישיבה או בשכיבה).

טאי צ’י טומן בחובו תנועה ומנוחה בו זמנית. תרגול פיזי כזה, המשלב תשומת לב וריכוז, מסייע לזרימת הדם ולזרימת הצ’י – אנרגיית החיים – במרידיאנים (דרכי האנרגיה בגוף).

מפתח חוסן פנימי


ככלל, הפכים משלימים שכאלה עומדים ביסוד האמנות, שכן טאי צ’י הוא שמו של סמל היין יאנג, כאשר היין (החלק הכהה), מייצג את המקבל והריק, ואילו היאנג (החלק הבהיר), את הפועל והמלא. כאשר הפכים אלה משתלבים יחד, הם נתפסים כשלם שמבטא איזון והרמוניה. כך התנועה – יאנג – הופכת בשיאה ליין – מנוחה – וחוזר חלילה.




תרגול זה מהווה פעילות גופנית מתונה, המסייעת לחיזוק השרירים. מבנה השלד והאיברים הפנימיים, וגם משפרת את היציבה. בנוסף, מסייע הטאי צ’י בפיתוח החוסן הפנימי, חיזוק ההתבוננות הפנימית, הפגת מתחים, ריכוז וחיזוק הביטחון העצמי. נוסף על כך, תוצאה ישירה חשובה של טאי-צ’י היא העלאת רמת האנרגיה וחיזוק תחושת החיות.


מי שנחשב למייסד האסכולה הרכה של הלחימה (בניגוד לנוקשה, המבוססת בעיקר על כוח גופני), הוא צ’אנג סאן-פנג (1368-1279). תורות אלה מבוססות על רכות וכניעה – עצם ההחלטה שלא להתנגד בכוח כלפי כוח אחר המופעל נגדנו. שלושה סגנונות לחימה משתייכים לאסכולה הרכה: טאי צ’י צ’ואן, שינג-אי ופה-קואה.
טאי צ’י צ’ואן הוא הסגנון והנפוץ מכולם והעדיף שבהם. כל אחת ואחת מהתנועות הזורמות בטאי צ’י מייצגת מצב לחימה עם יריב דמיוני, והתנועות אוצרות בחובן עוצמה רבה המבוססת על השימוש בכוח הפנימי (ג’ינג), האנרגיה, והנשימה (צ’י).


מהמקום המאוזן הזה אפשר לדון בהיבט ההגנה העצמית של טאי צ’י. זוהי אמנות המבוססת על היעדר מוחלט של תוקפנות, ויתור והימנעות מעימות. זו אינה מטרה קלה, אך היא לכל הפחות מסייעת בבחירת כיוון. האסטרטגיה של טאי צ’י היא כיצד לא להילחם, כיצד לפתור ולהמס קונפליקט או להימנע ממנו.
כמובן שכוחו של התרגול לא נשאר באימון עצמו, וקסמו של הטאי צ’י הוא בהשפעתה על חיי היומיום. הוא מסייע לשיפור הבריאות ויכולת הריכוז, רמת האנרגיה עולה וכך גם המודעות ובהתאמה שמחת החיים. כך, יכול כל אחד שמעוניין לשפר את עצמו ולחדד את החיבור גוף-נפש-רוח לתרגל טאי צ’י. נסו זאת, והעיקר – תהיו רגועים.

בקיצור:

• הטאי צ’י היא שיטת לחימה עתיקה מעולם אמנויות הלחימה הסיניות הפנימיות הרכות.
• לכל תנועה בטאי צ’י יש השפעה בריאותית ויישומים לחימתיים מגוונים.
• הפעילות המתונה מסייעת לחיזוק השרירים, מבנה השלד, האיברים הפנימיים וגם משפרת את היציבה.
• את הטאי צ’י תרגישו על הגוף ועל הנפש הרבה אחרי האימון עצמו, עם יכולת ריכוז טובה יותר, אנרגיה רבה וגם שמחת חיים.

בגלל הרוח: למה לתרגל יוגה בהודו זה ה-דבר

אחרי זמן רב שעולמי בחדר הכושר היה צר כהליכון, אזרתי אומץ לבקש שיבנו לי תכנית אימון, ומאותו רגע חיי השתנו. התחלתי להרים משקולות. היופי בכושר, הוא שאפשר לראות וליהנות מהתקדמות תמידית, מה שהוסיף להתלהבות מהאפשרות לשדרג את עצמי שוב ושוב

הכל אישי: הדור החדש של מאמני הכושר

תחום מאמני הכושר עובר בשנים האחרונות שינוי משמעותי. הדור החדש של המאמנים גם יזיז עבור הלקוחות שלהם הרים – ויעשה אתכם סקוואטים תוך כדי

יגעת ואכלת: מה לאכול אחרי אימון אינטנסיבי?

חזרתם מריצה טובה של שעה פלוס בחוץ או בחדר הכושר. עבדתם קשה. רצתם במהירות טובה, לא חסכתם מעצמכם שיפועים ולסיום קינחתם בעשרים דקות של תרגילי כוח וגמישות.

Follow by Email
Facebook